החלטה בתיק ע"מ 1899/09

כתב האישום נגד המשיב כולל ארבע עבירות. שלוש הראשונות מייחסות לו חברות ופעילות בחוליה של ארגון גדודי חללי אלאקצא, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת בכך שגייס אחר לחולייתו, ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת בכך שהיה אחראי החוליה. יש לומר כי פעילותו בחולייה זו החלה בשנת 2006, וכללה גם אימונים בנשק. פרט האישום הרביעי עניינו החזקת אמל"ח, בכך שבתחילת שנת 2009 החזיק בידיו רובה אם- 16, וירה בו באוויר בהלוויה של אחר.

בית משפט קמא סבר כי אין בסיס ראייתי לכך שחברותו ופעילותו של המשיב נמשכה משנת 2006 ועד ליום מעצרו, בין היתר לאור תקופת מעצרו המנהלי מיוני 2006 ועד לאוקטובר 2007. כמו כן, נקבע כי אמנם קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ירה באוויר בהלוויה בתחילת שנת 2009, אולם נקבע כי דובר בהחזקת נשק לפרק זמן קצר ביותר. בנסיבות אלה סבר בית משפט קמא כי לא ניתן להצביע על מסוכנות משמעותית, ועל כן הורה על חלופת מעצר.

התביעה סברה כי בית משפט קמא שגה במסקנותיו. נטען כי החזקת הנשק כשלעצמה, הגם שמדובר בתקופה קצרה, מצדיקה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. התביעה טענה כי מחומר הראיות עולה כי המשיב הגיע לאותה הלוויה כשהוא מצויד ברובה אם-16. הוא ירה באוויר, ארע מעצור בנשק, הוא מסרו לרעול פנים אשר תיקנו והחזירו לידיו של המשיב. אין ראיה כי העבירו לאחר בתום ההלוויה, מה גם שהוא הכחיש את כל המיוחס לו, ומכאן כי מסקנתו של בית משפט קמא בעניין זה שגויה, והיה מקום להורות על מעצר עד תום ההליכים.

סניגורו של המשיב התנגד לבקשת התביעה, ציין כי מסקנותיו של בית המשפט מבוססות היטב בחומר הראיות, ואין במקרה זה מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

התביעה כיוונה את טענותיה לסוגיית החזקת הנשק, כמצדיקה את מעצרו של המשיב. כעולה מהראיות לכאורה, המשיב נשא רובה אם-16 במהלך הלוויה. אין המדובר בהחזקה רגעית, אלא בהחזקה שנמשכה לאורך תהלוכת ההלוויה, כשהמשיב היה חלק מקבוצה של אנשים נושאי נשק. מבין חברי קבוצה זו, המשיב ואחד נוסף ביצעו ירי באוויר.

איננו יודעים מה עלה בגורל הנשק לאחר מסע ההלוויה. אנו יודעים כי המשיב מסר את הנשק לאחר תוך כדי התהלוכה לאחר שאירע בנשקו מעצור, אולם נראה כי קיבלו לידיו בחזרה. יחד עם זאת, איננו יודעים מהו משך הזמן בו החזיק בידו את הנשק. עם זאת ברור כי אין המדובר במי שקיבל לידיו נשק במהלך ההלוויה, החזיקו שניות מספר, ירה באוויר, והחזירו לאחר. מדובר במי שהחזיק בנשק לאורך חלקו הניכר של מסע ההלוויה, כחלק מקבוצת חמושים, ואף ביצע ירי באוויר במהלכה. אין המדובר בירי "שמחה" כפי שמקובל, לצערנו, באזור, אלא בירי אגב הלוויה של מי שמוגדר על ידי העדים כ"שאהיד" - דפוס פעולה האופייני לפועלים במסגרת ארגוני טרור.

החזקת נשק התקפי כזה, בנסיבות העולות מחומר הראיות, בודאי במועד הסמוך למעצרו, מלמדת על מסוכנות.

יתר על כן, המדובר בעבירה המצטרפת ומצטברת לכך שהמשיב היה בעבר אחראי על חוליה צבאית שרכשה רובים, ערכה אימונים והוא אף גייס אחר לאותה חוליה. ניתן היה לצפות שהמשיב ילמד את הלקח מתקופת מעצרו המנהלי בשנים 2006-2007, ולא יחזור לבצע עבירות כלשהן. מעידתו הנוספת במועד הסמוך לתקופת המעצר, מלמדת אף היא על מסוכנות.

נקודה אחרונה שיש לציין, נוגעת לחשש להימלטות מאימת הדין. כעולה מאמרתו השנייה של המשיב, הוא מציין בעצמו כי אף שכוחות הביטחון הגיעו לביתו מספר פעמים, והוא ידע כי הוא מבוקש, בחר להימלט ולהסתתר בבסיס השב"כ הפלסטיני באלארסאל. לפיכך, מתקיים במשיב גם החשש כי אם ישוחרר יחזור להיות מבוקש ויימלט מהדין.

החשש להימלטות מאימת הדין, כמו גם המסוכנות הנלמדת מהחזקת הנשק בעת האחרונה ומחלקו המרכזי בעבירות הישנות יותר, מצביעים על הצורך במעצר ללא חלופה.

לפיכך החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 7 באפריל 2009, י"ג בניסן התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: